אני צביקי זידא (יש שכתבו זיידא)  יליד תל-אביב, בן 50, בעל תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני במנהל עסקים. בוגר קורס מלווי קבוצות לחו"ל משנת 1990. לפני כ-8 שנים, לאחר 25 שנות שירות , פרשתי מצה"ל בדרגת סא"ל. גרוש ואב לשניים. במשך שנים רבות חייתי חיים "קונבציונליים". עם שיחררי מצה"ל שיניתי את חיי והתחלתי לטייל בעולם במטרה ללמוד את תרבותם ואורחות החייהם של עמים אחרים. תחילה טיילתי ארוכות במזרח הרחוק (תאילנד, לאוס וקמבודיה) ואח"כ בדרום אמריקה ובשנים האחרונות מתמקד אני באמריקה הלטינית בכלל ובקובה בפרט.

 

נמשכתי לקסם הלטיני, לעם הקובני המיוחד, הוקסמתי ממנהגי התושבים, ממסורתם, מתרבותם ומתפיסת עולמם הייחודית. החיים כל כך שונים מ"סיר הלחץ" הישראלי או מהלחץ שהיה בתפקידי הרבים בצה"ל.  ככל שהתחברתי והשתלבתי בחיי היום-יום של הקובנים, כך הלכו והתארכו תקופות השהיה שלי באי. לקובה הגעתי לראשונה בתחילת שנת 2002  וכיום זהו ביתי השני, אני מתגורר מרבית חודשי השנה בדירתי שבהוואנה העתיקה. 

 

מדברי זאן זאק רוסו "יש הבדל בין טיולים לראות ארצות ובין טיולים להכיר עמים."

ב- 8 השנים האחרונות אני חוקר, לומד וכותב  על תרבותם של עמים וארצות  במרכז אמריקה, בייחוד על בני קובה, על הטיקוס בני קוסטה ריקה והמאיה בני גואטמלה. המון פעמים אני נפעם ומופתע על שארצות אלה כל כך קרובות, אבל כל כך שונות ונבדלות....

 

טיולי ייחודיים בהדרכה האישית ובעברית, משלבת כניסה לבתי תושבים- חלקם שכני, מפגש עם הארכיטקטורה הקולוניאלית המרתקת, מפגשי חוויה בלתי אמצעיים עם האוכלוסיה המקומית, לימוד דרך החיים המיוחדת ומעניינת שבקובה. קובה מזכירה לרבים את ארץ ישראל היפה, התמה והטובה של שנות ה-1950-70 , מרביתנו מתגעגעים אליה... . הטיולים והסיורים משלבים הליכה יחודית  בסימטאות הערים הקולוניאליות (ביום ובלילה) הכל כך מוכרות לי, הרי זהו ביתי השני.

 

מדברי סט. אוגוסטין "העולם הוא ספר גדול, אשר אלה שאינם יוצאים מארצם, אינם קוראים בו אלא דף אחד."